אופוס הפקות בע"מ נ' יקי יושע (1994 )בע"מ

החלטה

לפניי מונחת בקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקשת ביום 31.10.2012 בשל אי התייצבותה לדיון בהתנגדות שהגישה כנגד ביצוע שיק על סך 5,352 ₪, שהוגש למימוש בהוצאה-לפועל.

התקיים דיון בבקשה זו, מנהל המבקשת נחקר על תצהירו שתמך בבקשה, והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

כמו כן הוגשה בקשת המשיבה לחרוג מאורך הסיכומים בשני עמודים וחצי עקב הצורך להתייחס לטענות המבקשת שהועלו לראשונה בשלב הסיכומים והתשובות להרחבת חזית אסורה.

כן הוגשו התנגדות המבקשת ותגובתה לבקשה זו.

להלן יובאו הטענות הרלבנטיות מטעם המבקשת:

ביום 06.07.2010 הגישה המבקשת התנגדות לביצוע שטר, וביקשה כי מועד הדיון בה ייקבע רק לאחר תחילת חודש נובמבר מפאת היעדרותו של המצהיר מטעם המבקשת מהארץ.

על סמך אישורי הכניסה והיציאה מהארץ שצורפו, נציג המשיבה לא שהה בארץ בין התאריכים 08.07.2010 ועד לכניסת השבת ביום 29.10.2010.

ביום 01.11.2010 הניח שליח מטעם המשיבה בידי נציג המבקשת העתק מפסק-הדין שניתן ביום 31.10.2010, ממנו למדה המבקשת לראשונה כי בתאריך הנ"ל אמור היה להתקיים דיון.

המבקשת לא ידעה כלל על קיום הדיון במועד המוקדם מהמבוקש על-ידה, הן מפאת היעדרותו של נציג המבקשת מן הארץ ובעיקר מן הטעם שלא בוצעה מסירה כדין וההזמנה לדיון, שנשלחה לכתובת המבקשת ב-02.09.2012, חזרה לבית-המשפט מבלי שנמסרה, עם ציון סיבת אי המסירה כ"לא ידוע".

לטענת המבקשת, זכאית היא לביטול פסק-הדין מחמת הצדק מפני שלא בוצעה לה מסירה/המצאה כדין. יתר על כן, ההזמנה לדיון לא הומצאה אליה כלל. המבקשת מכחישה את טענת ב"כ המשיבה, לפיה נציג המבקשת "לא דאג לקבל דברי דואר".

זימון בית-המשפט לדיון בהתנגדות, אשר נשלח למבקשת, הושב לבית המשפט ע"י דואר ישראל, בציון "בלתי ידוע".

כמו כן, טוענת המבקשת, כי תהיה היא זכאית לביטול פסק-הדין לפי המבחנים שנקבעו במסגרת הפעלת שיקול-דעתו של בית-המשפט. ללא קשר לאי ביצוע המסירה, ביקשה המבקשת מפורשות מבית-המשפט לקבוע את מועד הדיון רק לאחר תחילת חודש נובמבר, למרות שאין ספק כי אם הייתה מקבלת את הזימון הייתה המבקשת דואגת להתייצב כנדרש. בזאת טמונה סיבת מחדלה של המבקשת באי התייצבותה לדיון.

לטענת המבקשת, אי התייצבותה לדיון לא נבעה מהיעדר התעניינות בהתנגדות שהגישה. אי התייצבות המבקשת נבע מכשלים אחרים; כשל של רשות הדואר להעביר הודעה למען שהמבקשת נתנה להמצאת כתבי בי-דין; בכשל של בית המשפט להתייחס לכשל של רשות הדואר; בחוסר תום לב, או בכשל, של ב"כ המשיבה להאיר בעת הדיון את עיני בית המשפט לעובדה שנציג המשיבה אינו נמצא בדיון כי אינו נמצא בארץ.

המבקשת נמצאת תחת הרושם כי לכב' בית-המשפט אין ספק שהמבקשת מגלה עניין פעיל בתיק הנדון, וכי "חוסר התעניינות" אינו מן העניין.

המבקשת טוענת כי סיכויי התנגדותה טובים, וזאת לאור העובדה כי ביום 8/7/10 אישר ביהמ"ש את בקשת ההתנגדות.

החלטתו של מנהל המשיבה להפסיק את מתן שירותי האולפן בשלב קריטי גרמה להפיכת הפרויקט כולו לבלתי שמיש.

ביום 17.11.2011 הגישה המבקשת תצהיר משלים לתצהיר מיום 05.07.2010, דהיינו לתצהיר התומך בהתנגדותה. הגשת התצהיר המשלים נעשתה לאחר מתן פסק-הדין, ולכן לא יכלה המבקשת להגישו. כמו כן, נציג המבקשת לא נחקר על תצהירו זה, על אף שהדיון בבקשה לביטול פסק-הדין נערך במועד מאוחר יותר.

בתצהיר המשלים וכן בסיכומיה, מעלה המבקשת טיעונים אשר עניינם כישלון תמורה מלא. לטענת המבקשת, מאחר והכשל בעיבוד האלקטרוני של פס הקול, שנבע מהחלטתו של מנהל המשיבה, כה חמור ועלות תיקונו גבוהה, יש בכך כישלון תמורה מלא.

בנוסף, מבקשת המבקשת חיוב המשיבה בהוצאות לאור התמשכות ההליכים.